אופניים - סיפורים בגובה הכידון: מסלול הבית שלי

מסלול הבית שלי הוא בעצם מסלול "ברירת מחדל" - מסלול ידוע ומוכר, 
פעם משם ופעם מכאן, שאותו כבר עשיתי אין ספור פעמים. 
נשמע כמו חיסרון אבל בעצם יש לו יתרון. לא צריך לחשוב לאן, לא ממש צריך לתכנן. בבוקר מוקדם או בין ערביים אפשר לבד ואפשר גם בשניים.

אחד היתרונות של מסלול הוא, להתחיל לרכוב ממש מפתח הבית. שניים שלושה רחובות ואני גולש לוואדי או מטפס לגבעות. לפעמים גולש ליער (בן שמן) - אל הסינגלים שבין העצים, ומדווש בריכוז, נהנה מזמן אוויר. או פשוט משייט על אוטומט בשבילים, מפריח מהראש את המחשבות וחוזר לעת ערב בן אדם חדש. 

לפעמים ברכיבה פוגשים חבר, לפעמים עוזרים לרוכב אחר. 

לפעמים מצטרפים ורוכבים יחד, ונפרדים ע"פ זמנו של כל אחד.

מסלול הבית שלי, הוא מסלול שיש בו הכל.

יש בו עליות וירידות, מטעים וגם שדות, צבעים שמתחלפים, לפי עונות.

בחורף ירוק, באביב פרחים, בסתיו אני רואה לשמיים, את הלבן בעננים..

לפעמים אני רוכב בו מהר-רכיבת אימון, לפעמים לאט, תוך כדי הרהור.. 

מוצא עוד שביל חדש בשטח, פתאום משתחרר איזה מתח.. 

יש שעוברים חודשים עד שאני אליו יוצא, ויש שיותר מפעם אחר פעם, את עצמי, 

אני בו מוצא

תמיד מתחיל בירידה.

אם אני שמח היא לי, מוסיפה שמחה. אם קצת עצוב, ישנו סיכוי להקלה... 

כך אני מתחיל ובדרך כלל ממשיך אל ראש הגבעה, ממנה אגלוש בירידה הבאה. 

רק אני, האופניים שלי והרוח. 

לפעמים רציני, לפעמים קצת

זחוח.. 

שבת שלום