על אף שכביש 12 לוקח אותנו צפונה ומעט מזרחה הרי שמבחינתי הגענו למערב, כן הפרוע. משני צידי הכביש מרחבים אדירים, חוות בקר, גדרות עץ צבועות לבן, טנדר דוג'ד ישן עם חרטום עגלגל תקוע בשדה ועדר בקר ברקע.
תמונה תמונה. רק שלא יכולתי לצלם. כן, יש עדיין חוואים ומגדלי בקר במערב וכל גבר שני בעיירות שעברנו
(Tropic, Escalante) חובש מגבעת ומתחתיה בדרך כלל גם שפם, וכל זה כשהוא רכוב על איזה טנדר שברולט ענק.
אכן מחוזות ילדותי - לא, לא, לא גדלתי בארה"ב ולא במערב. אבל ביליתי שעות בקריאת ספרים של קארל מאי. את כולם קראתי. אולדשורטהנד, יד הנפץ ווינטו היו החברים הכי טובים שלי. יחד איתם רכבתי במדבריות יוטה ונבדה אל מאהל שבט הנבאחו. הנשר האדום חיכה לנו על סוסו האפור המנוקד בכתמים שחורים וחניתו בידו. אבל כשיד הנפץ שלף את מקטרת השלום מכיסו, נע שריר בפניו של ראש השבט. הוא ירד מהסוס והזמין אותנו להיכנס.
בשדות שליד הבית הסתובבתי עם רובה ציד עשוי רגל עץ של ספה ישנה. מקטרת השלום שלי היתה חתיכת קלח תירס יבש אליו חיברתי קנה סוף דק. בשמחה הייתי מקבל סוס במקום אופניים משומשים כמתנת בר מצווה.
Bryce Pioneer Village הוא המוטל בו לנו בלילה הקודם, שמו מרמז על כפר החלוצים שהתיישבו במקום כבר ב 1892.
זהו מתחם ענק, גדול יותר מהעיירה בת הרחוב וחצי שבו הוא נמצא. החדר שלנו נמצא בתוך צריף ארוך שבו שורת חדרים, הכל מחודש ונקי אבל אפשר לדמיין את מגורי העובדים מאז.
כרכרה עתיקה ודגל ארה"ב תקועים בכניסה. חלק מהמתחם הוא קמפ גדול לקרוונים ובמרכזו מדליקים בלילה מדורה גדולה אליה מוזמן כל אחד שקר לו. מרפסות העץ נתמכות ע"י עמודים. על המרפסות מפוזרים כסאות ושולחנות מימי המתיישבים. ירדנה מחנה את הג'יפ ליד מרפסת העץ, מול הצריף שלנו. בדיוק על העמוד, שממש לפני שעה קלה, ביל קרטר קשר עליו את סוסו...
ארוחת הערב מוגשת על שולחנות עץ גדולים עם ספסלים, מפות משובצות אדום לבן ומוזיקת קאנטרי שמנגנים אב ובנו.
מרק שעועית ועוף צלוי, כוס של בירה מקומית שנקראת hoodoo סוג של רוח רפאים..
מה צריך יותר?
כן, לישון.
