יום שבת, 27 באוגוסט 2016

חברים, בני משפחה, עמיתים, מכובדי כולם..


חברים, בני משפחה, עמיתים, מכובדי כולם..
בימים אלו אנו עדים לזעזועים במערכת הפוליטית. זעזועים מבשרי רעות.
עם ישראל כשמו כן הוא: ישר-אל, חזק וחכם ורובו הולך בדרכים ישרות. העם היושב בציון ינצח כל הנהגה פוליטית מושחתת, מרושעת וחסרת אחריות שדואגת לכיסאותיה בלבד. אנשי השחיתות, הקומבינות, הנהנתנות וחוסר האחריות אינם מסוגלים לקבל שלצידם יש אנשי אמת, שקיפות וערכים. ולכן הם יעשו כל שביכולתם להרחיקם ולקרב אלהם עוד מושחתים כמותם.
בישראל יש מספיק אנשים טובים, ישרי דרך וערכיים שיוכלו לכל הנהגה פוליטית, לכל ממשלה שלשריה אין יושרה, אין אמת, אין דרך ואין אחריות.
עם ישראל יגיב בזמן ובמקום המתאים, וידע לטפל בממשלה שאיבדה את דרכה, שמחסלת כל אפשרות לשלום, שמחרחרת ריב ומדון עם שכניה וידידיה בעולם. עם ישראל לא ישלים עם מי שזורעים פחד ואיבה בחברה הישראלית. עם מי שחומסים את אוצרות המדינה לטובת טיקונים. עם מי שממררים את חיי האזרח העובד. עם מי ששולחים את בנינו להלחם בשעה שילדהם מבלים בחו"ל עם אבטחה צמודה. עם מי שלא נותנים תיקווה לילדנו.
החברה בישראל חייבת לשנות את כללי המשחק בשדה הפוליטי כך שיהיה בו מקום לאנשים טובים, ישרים, שרוצים ומסוגלים לעשות לטובת הכלל.
ועם ישראל יעשה זאת.. אם חפצי חיים אנחנו..
אני קורא מעל במה זו, לאנשים טובים בעלי נסיון בעשיה כמו האלוף (במיל) דורון אלמוג, כמו הרמטכ"ל (במיל) בני גנץ, תעשיניים כמו סטף וורטהיימר, אנשי אקדמיה ויוצרים, כל מי שיכול - אנשי חזון ומעש אחרים, שכבר תרמו רבות למדינה,להתגייס למען עם ישראל - להכנס לשדה המערכה הפוליטי הרקוב. לשנות את כללי המשחק ולהצעיד את ישראל למחר טוב בהרבה מזה הניצב לפיתחנו כעת.
זיכרו הרעים מנצחים רק כשהטובים מוותרים.
ולכן עלינו, על כולנו להיות טובים בחיי היום יום, לעשות עבודתינו נאמנה ,לכבד את הזולת, לנהוג ביושר ובאחריות, לחנך את ילדינו להיות אנשי מעשה יוזמים ושוחרי שלום, אוהבי אדם וארץ.
כי אין לנו ארץ אחרת.

שבת שלום.

יום שבת, 13 באוגוסט 2016

סיפור לאחה"צ של שישי: אילנית-שיפוצים (אוגוסט 2016)

רצה הגורל והתחלנו שיפוצים בבית. כן הגורל, כי מבחינתי לא ניתן לקבל החלטה כזו באופן מודע ועם הגיון בריא,
אולי רק אחרי רכיבה ארוכה ומהנה במיוחד...
כבר שנה שהזוגית רוקמת תוכניות ולוחצת. אז בסוף גם הגורל התערב, ומה שחששתי לו יותר מכל קרה: קיבלנו סוף סוף אישור מעירייה.
אחרי יותר מחודש שבו עבדו הפועלים בחוץ, עכשו הם עובדים במרץ בפנים. כי אם כבר עושים אז עושים. (משפט מפתח מסוכן שחוזר על עצמו יותר מידי פעמים..) בקיצור כבר 3 שבועות אנחנו מתארחים אצל אחותה.
אחותה אילנית היא קסם של בנאדם.
אנחנו קוראים לה אילנית על שום נטיתה לנקות ולכבס בלי סוף, כשבדרך כלל הסלולרי צמוד בין הכתף והאוזן וידיה עוסקות במלאכה.
שבת, הוא יום הכביסות אצל אילנה כיוון שביתר ימות השבוע היא עובדת שעות ארוכות כמנהלת הכספים הראשית של אירגון גדול וחוזרת מאוחר. כך קרה שחזרתי מרכיבת השבת החמסינית בצוהרי יום, כולי מזיע. מהשטח ישר לביתה עם האופניים.איך שהגלגל הקידמי עבר את פתח הדלת היא אומרת לי: "הלו, אופניים למחסן, אני שוטפת. יללה יללה תוריד הכל וישר למקלחת" וכבר מושיטה לי כוס מיים קרים ומגבת. "נו תוריד!" היא פוקדת. "עכשו הפעלתי מכונה".
התחלתי מהכפפות ואמרתי שממש לא חייבים לכבס אותן אחרי כל רכיבה. חוטפת לי אותן מהיד ואומרת: "תיראה" ואז משהו במרוקאית עתיקה. מה זה?, אני שואל אפשר תרגום? "ניראות כמו היום האחרון של סוף העולם, זה מה שזה" . היא מנפנפת בהן מול עיני.
אין ברירה, הלכתי להתקלח. וכשיצאתי חיכתה לי על שולחן המרפסת קערת פירות עם יוגורט.
אילנית בשלבי סיום של שטיפת הריצפה.
-" אתה לא עושה לי סימנים עכשו, שב במרפסת ותרים רגליים" ותוך שהיא פונה למטבח היא אוספת עוד כמה כלים. עוד שתי דקות והיא חוזרת עם כוס קפה כמו שאני אוהב.
- "יללה תעבור לסלון" היא נוזפת בי בחיוך.
והזוגית מסתכלת עלי בפליאה איך אני מציית ללא מילה ואומרת: "שרק לא תתרגל מותק..חכה חכה השיפוץ לקראת הסוף" היא מוסיפה ומחייכת חיוך מסתורי..
ואני יודע שמחכות לי עוד הרבה "משימות"..
שבת שלום.

 דברים שנראים מטופשים - סיפור ממקור לא ידוע לאחר תקלות חוזרות ונישנות במערכת הצנרת בביתי, שכרתי את שירותיו של שרברב לטפל יסודית בכל ענייני ה...