זכרונות מאמריקה- מואב

רכיבה במואב זה כמו:
קפה שחור חזק, כמו דאבל אספרסו משובח,
כמוChile Pepper
זהו שמה של החנות המצויינת  ממנה שכרנו שני זוגות גיאנט טראנס 27.5 ארוכי מהלך.
גף ואנה מצוות החנות פשוט מקסומים. היא על ההסברי מסלול ומפות. הוא על ההכיוונים וה setup של האופנים. תוך חצי שעה ההינו מצוידים מכווננים מועמסים ויצאנו לאחד המסלולים המרהיבים באזור. רק השם שלו כבר עושה לך..
Dead Hores park
זה השם
מאחר וזהו סינגל מידברי בחלקו טכני וזורם לשפת מצוק אנחנו רוכבים בשיטת  הצעקה: "רדנה שומעעתת?!!.."
זה אומר שכל כמה מאות מטרים ובמיוחד אחרי קטע קשה, אני עוצר וצועק ירדננה שומעעת?.. אם היא עונה אני ממשיך.
אם לא, אני חזר וכל 50 מ' צועק ירדנה שומעת. ברוך אלוהי הסלעים היא תמיד ענתה. לפעמים בטון של "תגיד השתגעת??"
אחרי בערך חצי מסלול נקטנו בשיטה אחרת. המפה הראתה שביל בדרגת רכיבה ירוק שמחזיר למרכז המבקרים. נפרדנו תוך שאני מבטיח לה לחזור שלם. פניתי ימינה למסלול הסגול. קטע פצצה מהיר עם סללום מהנה ומעט טכני נהנתי בו מאד וככה המשכתי באדום בכחול ובשחור שכל אחד מאתגר יותר. הגעתי סחוט אבל מסופק. סצנת אופניי השטח שולטת פה חזק ובכל רגע נתון תראה רוכבים באים או יוצאים. לצערי מכוון שההיתי לגמרי לבד לא היה מי שיצלם.