מיומנו של איש שרות: יצחק שדה פינת המסגר

 ברחוב יצחק שדה על הפינה של המסגר מתנוסס לו עוד אחד ממגדלי המשרדים של עיר העסקים תל אביב.
אני מגיע לשם לא פעם במסגרת העבודה.
יש שם רק חנייה למנויים ומקום קטן ולא מוגדר לאיזה 3 מכוניות שלא במסגרת החניון....
בכניסה לחניון, כמו בכל חניון בת"א, יש שומר. כמו כל שומר, כמעט, גם הוא יוצא חבר המדינות או כמו שאנחנו קוראים להם בעוונותינו "רוסי".
מה כבר אפשר לצפות מהשומר הרוסי? שיגיד לך כמובן: "אין מקום, פה לא חנייה אדוני.."
אבל דווקא בוריס, נגיד ככה כי אני לא ממש יודע את שמו, שואל בחיוך אבל בקשיחות: "למי באת?" "מה מטרה?"
וכשאני אומר לו שבאתי לתת שרות ונוקב בשם הלקוח הוא מתרצה ומנחה אותי איפה ואיך להחנות.
ככה כל פעם שאני מגיע.
אף פעם לא מסרב, תמיד מוצא איזו אפשרות שתתאים. למגדל הזה יש הרבה קומות והרבה משרדים. אז אני מגיע לשם די הרבה.
לבוריס יש גוף של בריון, בקיצור בחור גדול ועבה.  יש לו גם כיפה גדולה על הראש.
תמיד שאני מגיע הוא עם ספר קודש בידו, ממלמל תפילה או לימוד חרישי. ככה הוא מעביר את שעות השמירה הארוכות..
גם הבוקר הוא מצא לי חנייה אחרי הדיאלוג החצי קשוח של: "למי באת?"
כשיצאתי מהאוטו הוא שאל אותי אם הנחתי כבר תפילין הבוקר. אמרתי לו שהבוקר לא.
בוריס חייך בקשיחות ואמר: "קומה 10. לך תעשה עבודה שלך אח"כ תבוא!".
"תעשה טובה" וגם את זה הוא אמר בקשיחות,"תארגן בשבילי איזה כוס קפה אם אפשר."
"אני אנסה" אמרתי, וחשבתי איך עכשו אני מגיע ללקוח העצבני, גם עושה תעבודה וגם מביא לו קפה, מה קודם?
למרבה ההפתעה הלקוחה קיבלה אותי יפה, הסבירה את הבעיה במדויק ואפילו הציעה לי קפה. 
ספרתי לה על בוריס ועל בקשתו. לא האמנתי אבל היא אמרה:
"אני כבר מכינה לו ושולחת למטה, אתה תשתה ותתחיל לעבוד".. מתברר שיש להם איזה סידור כזה של
פעם ב...
אחרי שעה, כשירדתי לחנייה מצאתי שבוריס שקוע חזק בספר שלו.
סימנתי לו בידי לאמור: קפה קיבלת? הכל בסדר?
בוריס הנהן בראשו, סימן לי להתקרב הניח את ידו הענקית על ראשי וברכני ארוכות.
אחרכך התכופף אל המדף שבעמדה שלו שלף משם קופסת בונבוניירה ואמר: "אם כבודו רוצה ישים כמה שקלים בקופה"
אז שמתי.
אני בטוח שגם בפעם הבאה כשאגיע למגדל הזה, מובטחת לי חנייה...

שבת שלום